הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) מתחילה מגיל מוקדם, משבשת את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של ילד, את הישגיו הלימודיים ואת הדימוי העצמי שלו.
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) קיימות אצל 3-7% מילדים בגיל בית ספר.
הסימנים הראשוניים של ADHD מתגלים בילדות (מהגיל הרך ועד גיל 7 שנים) והם באים לידי ביטוי באי שקט מוטורי והפרעות שינה או מופיעים מאוחר יותר עם ביטוי של היפראקטיביות או אימפולסיביות ומלווים בחוסר ריכוז. הסימנים האלה מביאים לקושי בהסתגלות חברתית או לליקוי למידה.

 

 

הפרעת הקשב והריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה מרכיבים:

 

ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי בארגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד.
לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלוויזיה, מחשב ).
מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים- והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן.
הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית.
הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי – הם קמים, יושבים, רצים,רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית.
חוסר ארגון בולט באי השקט.
לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים.

אימפולסיביות

קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.

ילדים ללא הפרעת פעילות היתר (היפראקטיביות), ההפרעה נקראת ADD ללא ה- H .

אבחון

כעת קיימות מספר דרכים לאבחון לילדים חשודים לADHD או ADD:

1. הערכה התנהגותית - הערכה התנהגותית נעשית על פי סקאלות שונות (במיוחד משתמשים ב- Conner’s rating scale), אך ידוע שהערכה התנהגותית לא מספיקה לאבחון ADHD.
2. ראיון קליני - כוונתו לוודא אם סימני ADHD אינם ביטוי של מחלה אחרת, מהי האינטראקציה בין הילד לבין הוריו, מהו מצב התורשה לגבי ADHD והפרעות פסיכיאטריות אצל קרובי המשפחה בדרגה ראשונה, שימוש בתרופות או בסמים במשפחה.
3. בדיקה פיזיקאלית - מטרתה לבדוק אם קיימות מחלות כרוניות, הפרעות בשמיעה, טיקים, אטקסייה, יתר לחץ דם, הפרעות בתפקודי בלוטת התריס או מומים מולדים שעלולים לגרום להפרעות בהתנהגות או ליקוי למידה.
4. הערכה ניורופסיכולוגית - מתבצעת לצורך הערכת רמת אינטליגנציה כללית – לשקול פיגור שכלי והפרעות המלוות ADHD.

במרבית מרפאות היום בנוסף לכך מבצעים מבחני TOVA – המבחן הממוחשב אשר בודק סימני הפרעות קשר וריכוז ותגובה למתן ריטלין. האם זה עוזר לאבחון? אין דעה חד משמעית.

 

להיום באבחון משתמשים בקריטריונים אבחנתיים של DSM-IV (מדריך למחלות פסיכיאטריות המכיל את הקריטריונים לאבחנות כל המחלות הפסיכיאטריות) .ב- DSM IV, מתארת 2 קבוצות סימפטומים (בעיות קשב וריכוז ובעיות יתר) המגדירות שלושה תתי סוגים של הפרעה :

• 30% התמתנות בעיקר היפראקטיביות
• 35% לא יסיימו תיכון עם בגרות (תסכול מתמשך, ערך עצמי ירוד, קשיים רגשיים משניים)
• 25% הפרעות התנהגות (סמים, אלכוהול, עבריינות)
• קשיים ביחסים בין אישיים, חברתיים
• קשיים זוגיים, משפחתיים
• קשיים בעבודה. (עבודות יותר מתאימות להם הם בתחום השיווק, פרסום, דרמה, בידור, צבא)
• תחלואה נלווית (comorbidity)

 

 

הפרעת קשב משנית (תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של ADHD)

ישנם מצבים רפואיים שמלווים עם סימני בעיות קשב וריכוז:

• ליקויים בראיה או בשמיעה לא מאובחנים
• הפרעה אפילפטית (Petit Mal)
• הפרעות הורמונאליות (חוסר או עודף פעילות של בלוטת התריס)
• הפרעות ראשוניות בשינה (דום נשימה בשינה)
• הפרעות פסיכיאטריות שונות (חרדה, הפרעה כפייתית, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון, מצבים פרה–פסיכוטיים)
• מחלות כרוניות (כליות, אסטמה, לב, כבד)
• תופעות לוואי של תרופות