במקרה ספציפי זה, זהו סימן להיפראקטיביות של ילדכם ואין באפשרותכם לשנות זאת. אם יחס שלילי לילד גורם לתגובת נגד. אל תעשו שימוש במילים כמו "תשתוק", "תפסיק"-ניתן להשתמש בשפת ידיים. אל תנסו להגביל את האנרגיה האמוציונאלית של ילדכם. הדבר יכול רק להחמיר את הסימפטומים הקיימים של היפראקטיביות אצל הילד- כלל מס' 1.

כאשר הינכם משתמשים בכלל מס' 2 , אתם יודעים כי התנהגויות כאלא יכולות להתרחש גם במקומות ציבוריים ועליכם לנהוג בצורה עקבית.התנהגות הזאת יכולה להתרחש בבוקר אחרי מריבה עם בן/בת הזוג-אך התנהגותכם הינה עקבית. אותו הדבר גם בערב, כאשר חזרתם עייפים מהעבודה-אך התנהגותכם עקבית. 

כלל מס' 3: אתם ממשיכים להתמיד בהתנהגות זו במשך שנים,השיפור אם יהיה, יהיה הדרגתי. 

כלל מס' 4: אם הילד לא חזר על התנהגות בעייתית,לא לשכוח לתת לו חיזוקים( "אני רואה שהיום אתה/את ילד/ה למופת").

לא להשתמש בעונש(מדובר בהערות,בידוד של ילדכם בחדר או דברים דומים) בסיטואציה הזו.

 כלל מס' 5: זמנו אתכם לביה"ס, והמורה מתלוננת כי היא לא יכולה לסבול את העובדה שהילד מקיש העט על השולחן כל השיעור. הינכם עורכי הדין של ילדכם. הסבירו למורה שאין בהתנהגות הילד כוונה תחילה. זכרו-"אם הילד נולד ג'ינג'י הוא לא יהפוך לבלונדיני" בפעם הראשונה.

המטרה היא להפוך את הבעיה מבלתי נסבלת לנסבלת ומבלתי פתירה לפתירה.